1. |
||||
אחרי ששברו לי את הלב לראשונה בחיי
התיישבתי על ספסל בכיכר ועישנתי
והקשבתי
היה שם נגן אקורדיון שניגן מנגינה קצבית עצובה
לא יכולתי שלא
לרקוע ברגלי יחד איתו
אחרי ששברו לי את הלב לראשונה בחיי
זרקתי את עצמי מכל המדרגות וכאבתי
וכאבתי
ניסיתי לא לחשוב על אהובי שגסס מעל תהום פעורה
לא יכולתי שלא
להפיל אותי יחד איתו
ניסיתי לא לחשוב על אהובי שגסס מעל תהום פעורה
לא יכולתי שלא
להפיל אותי יחד איתו.
|
||||
2. |
אוהב אותך אבל
03:05
|
|||
אני אוהב אותך
אבל צריך ללכת
יש לי יותר מדי רעשים
ואת בשבילי
לא רעש ולא הס
את לחש מהוסס
אני אוהב אותך
אבל צריך ללכת
יש לי יותר מדי רעשים
ואת בשבילי
לא רעש ולא הס
את לחש מהוסס
אני אוהב אותך
אני רוצה שהמילים האלה
הן האחרונות שתזכרי
אני רוצה שתשברי
שהפספוס הזה יהדהד
עד שתשתגעי
לא יעזור אם תצעקי
לא יעזור אם תשאגי
האש שלך כבר לא שורפת אותי
לא יעזור אם תפרשי
את הידיים שלך לעברי
החיבוק שלך כבר לא יציל אותי
לא יעזור אם תצעקי
לא יעזור אם תשאגי
האש שלך כבר לא שורפת אותי
אני אוהב אותך
אני רוצה שהמילים האלה
הן האחרונות שתזכרי.
|
||||
3. |
העצב הזה
03:54
|
|||
אני לא יודעת מה לעשות עם העצב הזה
אני משתגעת ככל שמתעמקת בעצב הזה
שמישהו יוציא אותי
יוציא אותו ממני.
|
||||
4. |
בקצה הרחוב
02:53
|
|||
בקצה הרחוב אני פגשתי אדם
שרצה לעבור איתי
דרך קסמים
לא התמסרתי מהר
כי לרוב משהו עוצר אותי
לפני התפתחות רגעים משונים
הוא אמר שאני עומדת במקום
הוא אמר שהגיע הזמן ללכת
וכל הדברים שרציתי לומר
נהפכו תוך שניה
למגע מנוכר
רציתי לרוץ למקום טוב ואחר
אבל לא מצאתיו
לא קיים הוא יותר
כי הוא אמר שאני עומדת במקום
הוא אמר שהגיע הזמן ללכת
אז אל תשאלו אותי
אל תשאלו מה היה
כי לרוב משהו עוצר אותי
אז אל תשאלו אם היה.
|
||||
5. |
אחר כך הגשם יורד (פרא)
03:14
|
|||
זה שוב אותו הפרא
משתולל עיוור
נוקב בלב חורי תשחורת
ואין לב אחר
ואין חדר או מדור
שאין בו חור
הפרא בן האכזרי
מתרוצץ חופשי
הוא לא יודע למה
הוא פוגע
הוא לא יודע כמה
ובמי מתפרע
סתמי כל כך סתמי
אחר כך הגשם יורד
ועושה ניחוח
עושה טוב בנשמה
אחר כך השמש יוצאת
ונותנת כח
אך אין לי נחמה
כן משהו צורח בתוכי
צווח בי וצועק
מכה בי ודופק
על שמים אילמים
שמים כה חתומים
איך הפכתם שמים אטומים.
|
||||
6. |
פרי אסור
03:19
|
|||
את
פרי בוסרי
לא מוכנה לשום דבר
את
פורטת לך בחדר כל היום
והקירות, אם הם יכולים לדבר
הו מה הייתי אומר
את
פרי אסור
מי הביא אותך לכאן?
את
הסיפור שקוראים רק בספרים
לו רק הייתי עלייך לכולם מספר
היית תשוקה ולא יותר
אל תברחי
יש עוד הרבה לראות
והעיניים שלך רוב הזמן עצומות
וזה קל
וזה קשה
אחר כך קל
ואז קשה
אבל זה מה שיש.
|
||||
7. |
האוויר הקר של העיר
03:03
|
|||
אני נושמת את האוויר הקר של העיר
והוא זורק אותי לבוקר שבו הייתי בזרועות שרוצות אותי
אני נושמת את האוויר הקר של העיר
לא רציתי לחזור לתל אביב
הוא הלך בלי שום הודעה מוקדמת
נותר בי רק הריק
הוא הלך בלי שום הודעה מוקדמת
זיכרון בלתי מחיק.
אני נושמת את האוויר הקר של העיר
לא רציתי לחזור לתל אביב
הוא הלך בלי שום הודעה מוקדמת
נותר בי רק הריק
הוא הלך בלי שום הודעה מוקדמת
זיכרון בלתי מחיק.
|
Streaming and Download help
If you like מיכל נאמן, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp